שמן תעשיות בעמ נ' מי כרמל בע"מ

החלטה

לפני בקשה למתן צו זמני המעכב הליכי גבייה מנהליים הננקטים כנגד המבקשת.

ביום 8.1.14 ניתנה החלטה במעמד צד אחד המעכבת את מימוש העיקולים שהוטלו ע"י המשיב זאת מבלי לפגוע ברישום ותוקף העיקולים. היות והכספים נתפשו במספר בנקים ובסכום כולל העולה על סכום החיובים, בוטלו העיקולים המיותרים.

לבקשת המשיב נקבע דיון דחוף בבקשה למתן סעד זמני, הצדדים ויתרו הדדית על חקירת מצהירים והשלימו טיעונים בע"פ.

רקע בקליפת אגוז:

המבקשת היא מפעל תעשיות שמן המייצר שמני מאכל וממוקם בחוף שמן בחיפה ומאז תחילת המאה שעברה.

המשיב הוא תאגיד המים והביוב של חיפה.

המבקשת טוענת כי המשיב הטיל עליה קנסות מנהליים המסתכמים ב-2,333,335 ₪ בגין הזרמה של שפכים אסורים או חריגים למערכת הביוב בעירונית.

מדובר בחיובים בסכומים שונים שהוטלו בין 4.3.13 ועד 15.12.13.

דרישות שהופנו למשיב לביטול החיובים לא נענו ולכן הגישה המבקשת תלונה ("השגה" כפי שהיא מבקשת להגדירה) לממונה על התאגידים ברשות הממשלתית למים וביוב.

טוענת המבקשת כי ההחלטה להטיל חיובים נעשתה בחוסר סמכות ובעניין זה אכן הוגש ע"י התאחדות התעשיינים בג"ץ 4464/13 שתמציתו טענות כנגד נטילת סמכות להטיל קנסות ואגרות בגין הזרמת שפכי תעשיה בעוד הכללים מכוחם לכאורה נקבעה הסמכות אינם כוללים סמכות שכזו.

עניין זה לא יידון כפי הנראה בתיק שלפני נוכח הבג"ץ שהוגש ומכל מקום לא בשלב זה של הסעד הזמני ועל כך אין חולק גם בין הצדדים.

המבקשת טוענת כי בשוחת הביוב הרלבנטית הסמוכה למפעל קיימת תופעה החוזרת על עצמה והנוגעת לזרימה חוזרת של שפכים עקב סתימות בגלל פגרי בע"ח שמקורם לא ידוע והמביאות לקריאת רכיב שומני בערכים גבוהים. בשלב זה העניין טרם הוברר והצדדים לא התייחסו אליו בסיכומיהם.

לגרסת המבקשת, שיטת הדיגום איננה תקינה לא מהפן המקצועי ולא ובהתאם לדין (תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים) ובמקום לבצע דיגום מורכב לאורך יממה, הסתפק המשיב בדיגום "חטף" קרי נטילת דגימה אחת בלבד.

גם הממונה על שפכי תעשיה במשרד להגנת הסביבה (להלן:"הממונה") קבע כי על המבקשת לעמוד בערכי כלורידים ונתרן בהתבסס על דיגום מורכב (נספח 7 לתביעה) ואף נתן למבקשת הקלה לתקופה של חצי שנה במסגרתה אושרו לה ערכים חורגים ולטענת המבקשת הדבר אושר לאחר בדיקה שערכי ההקלה אינם פוגעים בסביבה או במערכות המופעלות ע"י המשיב ולאחר שהתברר שמקור המלחים איננו חיצוני אלא במי הרשת.

המבקשת מפנה לכך כי בבחינת המסה השנתית המשמשת לייצור לא ניתן לקבל הסבר לערכי המלחים שנמדדו והדבר מחזק את המסקנה כי הדיגומים שבוצעו אינם מדויקים.

המבקשת מצביעה גם על פגם בדיגום הראשון שנעשה כאשר מתקני המיצוי המשמשים לייצור השמן כלל לא פעלו היות וחומר הגלם לא הגיע ולכן מה שנמדד כלל לא היה "שפכים תעשייתיים" שכן כאלו לא הוזרמו.

מעבר לפגמים בדיגומים עצמם, לא קיבלה המבקשת לטענתה הודעות על היותה חשודה בהזרמת שפכים אסורים ולא קיבלה עותק מכל החומר המקצועי המהווה בסיס לחיובים נשוא ההליך והפנייתה למעבדות איתן עובד המשיב חסרת כל משקל שכן מעבדות אלה אינן מוסרות את החומר למי שאינו בעל חוזה עימן.

מהפן המשפטי, טוענת המבקשת כי לאור ההשגה שהוגשה יש מקום לעכב את מימוש הכספים עד להכרעה בהשגה ואחר כך ככל שיהיה צורך עד להכרעה בהליך כאן.

המבקשת טוענת כי מימוש הכספים יביא לפגיעה אנושה בה עקב הפחתת תקרות האשראי בעוד שאין לה התנגדות כי העיקול הרשום יישאר בתוקף וכך תוכל היא ליהנות במידה מסוימת מהימצאות הכספים בחשבונה כבטוחה לאשראי ומצד שני, מובטחים הסכומים בעיקול ולכן גם המשיב לא יצא נפסד.